ישבתי שם, בלה על הברכיים שלי, מוצפת אשמה.
"אני פשוט לא מצליחה לצחצח לה," הודיתי בקול מהסס, "היא שונאת את זה".

הווטרינרית חייכה חיוך מרגיע: "את ממש לא לבד, רוב הכלבים לא סובלים צחצוח. אבל יש דרך פשוטה הרבה יותר".

היא הוציאה צנצנת קטנה ומתוכה מגבון ייעודי שמתלבש על האצבע. "פשוט מעבירים את זה על השיניים – זה לוקח שניות," הסבירה, והחליקה את המגבון בעדינות לאורך הפה של בלה.

בלי מאבקים, בלי התפתלויות. בלה פשוט ישבה שם, רגועה לגמרי. שתינו הסתכלנו אחת על השנייה מופתעות – נראה לי שאפילו בלה לא ציפתה שזה יהיה כל כך קל.

"זהו," היא סיכמה, "להקפיד על זה קבוע, וזה כל מה שצריך".